"אבל אני מתכוונת ליותר מכך. לי הייתה הרגשה שקרה משהו טוב בשכונה שלנו אתמול." אמרה שרית והביטה בחברותיה, מנסה לראות אם הן מצליחות לרדת לסוף דעתה. "כשאת מנסחת את זה ככה, אני חושבת שאני מבינה למה את מתכוונת" אמרה אהובה. "היה מיוחד לראות את כל תושבי השכונה, עשירים ועניים, צעירים ומבוגרים כולם חדורים במטרה אחת, למצוא את הילדה. אני לא זוכרת מקרה דומה שקרה אי פעם." "לזה בדיוק אני מתכוונת" שמחה שרית. "סולידריות. זו המילה שלי. תראו כמה כיף היה לנו לפחות לזמן קצר, כשחוויה זו של סולידריות מאחדת אותנו."

"מפגשים" מתאר סוגים שונים של שיתופי פעולה בין אנשים סביב אירוע מיוחד ובחיים השגרתיים, ובוחן את שיתופי הפעולה עצמם בין דמויות רבות ואינו מעמיק בסיפורה של דמות אחת. עיקר הסיפור הוא בעוצמה שמתקבלת משיתופי הפעולה.

אריאלה בק פרסקי עסקה שנים רבות בחינוך במסגרות הוראה והתנדבות מגוונות. היא נשואה ואמא לחמישה ילדים וסבתא לשבעה עשר נכדים.
במשך שבע שנים כיהנה כיו"ר האגף לקידום מעמד האישה בסניף ויצו בירושלים ואחר כך עוד שבע שנים כיו"ר הסניף. לאחר מכן תפקדה כחברה בוועד המנהל של ויצו העולמי, כאחראית על הטמעת הקוד האתי בויצו. כיום מתנדבת כחברה בוועדת ביקורת בויצו העולמית. נושאי האתיקה וקידומן של נשים היו תמיד מאוד חשובים לה.
ספרה השישי מפגשים מתאר את התרוממות הרוח וההנאה שחשים אלה שמצליחים לתרום ולהיתרם גם יחד.