אַךְ אֲבוֹי! לִסְמֹךְ עַל אִמָּהוֹת בְּמַרְכּוֹל זוֹ טָעוּת,
כְּשֶׁמְּדֻבָּר בִּקְנִיּוֹת, הֵן מְאַבְּדוֹת כָּל חוּשׁ אַחְרָיוּת.

מתי תגלה “אישה ושמה אמא” שהיא שכחה את בנה ואת אחייניתה בקניון? ומה יעשו שני הילדים הקטנים כשיגלו שנשכחו?
בספר המקסים שבידיכם תמצאו סיפור משעשע בחרוזים, שבמרכזו אמא מבולבלת ששוכחת שני ילדים בקניון. הספר עוסק באחריות ההורית – מתוך נקודת מבט משועשעת שיש בה אשמה, אך גם הבנה וקבלה – וגם בהתנהגות הנכונה של ילדים במקרה שבו הם הולכים לאיבוד.

דבר המחברת:
תהליך הכתיבה שלי הוא מסע של ילדה, נערה, אישה ואמא. כילדה כתבתי שירי ילדות, כנערה כתבתי שירי מחאה, תקווה ואהבה, כאישה כתבתי שירי העצמה ורגש וכאמא, ודווקא כשנולד בן הזקונים שלי עומר, נולדה לה גם השראה חדשה שהעלתה על הדף סיפורי ילדים. כל הסיפורים שלי נכתבים בחרוזים ובהומור ובכולם יש מסר כלשהו. המסר בסיפור זה הוא: כל אמא יכולה להתבלבל לפעמים, וכל ילד יכול למצוא מוצא כשזה קורה.
אני מקווה שתיהנו ומבטיחה שהמסר והספר הבא כבר בדרך.