“ידיך מגששות באפלת הימים ופנסי לבך דולקים לראות מעבר למסכת האור,” כתבה אחותי חלי אברהם – איתן באחד משיריה. ככל שנסתר האור מעיני, התעצם האור מבפנים, שהוביל להגשמת חלום חיי לכתוב רומן. הקול הפנימי תפס מקום מרכזי בעולמי והצליח לקבל ביטוי בעזרת תוכנה קולית ממוחשבת. הפראות והנופים טבולי הירק והפריחה של מושב עמקא, שם צמחתי לתוך בית מלא שמחת ילדים, עדיין טבועים בי. כיום אני מתגוררת במושב נורן שבגבול הצפון, חיה ונושמת את המראות הירוקים אשר השפיעו ונמזגו בכתיבת רומן הביכורים שלי. ברומן זה אני מגוללת את סיפורה של דנה, צעירה יפה ומוכשרת שסיימה את לימודיה האקדמאיים והחלה לעבוד במפעלי האלקטרוניקה והמחשבים של מר אורנשטיין. בניהול חיי שגרה, כך חשבה, סוף סוף תמצא שקט ושלווה לנפשה הדואבת. אולם לא כך רצה הגורל, כל אימת שחשבה שהנה הנה היא מצליחה להתגבר על רגשותיה, מצאה את עצמה מסתבכת במערבולת רגשות.