כל יום בשעות הבוקר היה מגיע ד"ר לוריא מהסתדרות הרופאים ונותן לי זריקת פנצילין. זה כאב ועוד יותר כאב כשהוא גבה לירה בעד כל ביקור. באחת הפעמים כאשר הדוקטור הגיע לתת לי זריקה, אמרתי לו: "דוקטור לוריא, מתי לא תבוא יותר? להורים שלי אין כסף, כל יום לירה, כל יום לירה". הוא ליטף את ראשי ואמר: "אל תדאגי, ציונהל'ה, מחר זהו היום האחרון". חלום חיי לאורך כל ימי ילדותי נולד אז. כל אימת שנשאלתי: "מה תעשי כשתהיי גדולה?" השבתי ללא היסוס: "רופאה לעניים בלי כסף". כבר בילדותי, האמנתי שאוכל לרפא את העולם וליצור מציאות טובה לכולם. נמשכתי לעולמות אחרים שהם קיימים, גם אם אינם נתפסים על ידי חושינו הארציים.

“מעגלי גורל” הוא ספר זיכרונות אישי-היסטורי רחב יריעה, הנוגע בנקודות מפתח המשקפות גם את צמיחתה של מדינת ישראל. בכתיבה קולחת ולעיתים הומוריסטית, בתיאורים חיים ובהתבוננות רפלקטיבית, מצליחה פסל לשזור זיכרונות ילדות, חוויות משפחתיות ומפגשים עם דמויות מרכזיות בתולדות המדינה, תוך שהיא מעניקה לסיפורים נופך אותנטי מעורר הזדהות. הספר מצטיין בשימוש בשפה רהוטה ומגוונת המעשירה את חוויית הקריאה. זהו מסע חיים נדיר של שמונה עשורים של אישה שהקדישה את חייה לשירות הציבור ולמשפחתה, תוך שהיא מנווטת בין עולם המשפט, הפוליטיקה המקומית והפעילות החברתית. זהו סיפור מרגש ומאוזן בו חושפת פסל את פריצתה כאישה ראשונה בזירות רבות תוך שילוב בין הפרטי לציבורי, ובין הפרקטי לרוחני.

ציונה פסל היא ילידת תל-אביב, בת להורים חלוצים מווילנה, גדלה בקיבוץ מחניים ובשכונת שפירא בתל-אביב. למדה בבית ספר דתי "שורשים" והייתה מדריכה ב"מכבי הצעיר" וב"מחנות העולים". שירתה במצ"ח ולמדה משפטים באוניברסיטה העברית. היא עורכת דין והייתה יו"ר ויצ"ו בהרצליה וסגנית ראש העיר הראשונה בארץ. הקימה את הוועדה הראשונה לקידום מעמד האישה ופתחה לשכות משפטיות בהתנדבות. לימים הייתה מרצה מבוקשת ומנכ"ל חברת אדיג'ס לייעוץ ארגוני. סייעה לנשות אסירים, הוציאה את "ספר הבנים" של הרצליה והייתה מתנדבת למשפחות שכולות מטעם משרד הביטחון.