״מפץ הגלים אל החוף זו מנגינת החיים. כמוהם גם אנחנו מתרסקים שוב ושוב ולא אומרים נואש. יודעים שהבאים אחרינו ימשיכו, ויתחילו מחדש״, לחש לה קובי ושלח מבטו לחולל על רחבת היקום את המופלא שבמחולות, מחול חידת קיומנו. ובקי בעקבותיו, שילבה מבט במבטו ויחד שוטטו בשדות הכוכבים. ״אז יש מרקיד ליקום?״ ״האלוהים שלי הוא אלוהי המחול. הוא ברא את היקום במחול ומרקיד כוכביו במעגלי אינספור של גלקסיות, במחולות הלבד והביחד. וגם אנחנו מחוללים כמותן.״