“איך נחיה,” שאלתי את פו,
איך נחיה האחד בלעדי השני?”
“אינני יודע,”
השיב לי אז פו,
“וגם אין זה בכלל ענייני.
כי אני ואתה
זה ממש כמו אתה ואני.”

שולה זומר, ביחד עם דמות דמיונית ששמה “בו” מספרים סיפור של אובדן, געגוע וקסם החיים.

שולה יוצאת למסע בתהום שנפלה לתוכה בעקבות מותו הפתאומי של האיש שלה, אורי, שאותו אהבה כל כך. יוצאת למסע אל הים.

היא מספרת את מסעה בחלל הפנוי, שאת סודו היא חוקרת כבר שנים רבות, איך מצאה תובנות חדשות של “סוד התנועה בהרפיה”, שיטת ההתעמלות הייחודית שלה, שעוסקת בחיבור הבלתי אפשרי בין הגוף לנשמה ושמגמישה את הגוף ואת הנפש.

בספר שזורים ציורים שציירה והרהורים על הקסם שבזוגיות, על החיים ועל המוות.

את השיר שמופיע למעלה, על פו הדב, היא כתבה עם צדפים שאספה בים, סביב הקבר שלו.

הקסם של פו הדב, שחיבר ביניהם בתחילת הקשר, היה שם גם כאשר המוות הפריד ביניהם.

שולה זומר, היום כמעט בת 70, חיה בנוב שבגולן ומלמדת נשים רבות את סוד התנועה בהרפיה, בסטודיו שלה שבנוב, בזום ודרך שיעורים מוקלטים.

shulazomer.com
בכנרת, עד היום, היא שוחה בכל הסגנונות, כאילו שבה לנעוריה הרחוקים.