כעסתי, התעצבנתי, התייסרתי. ואחרי זה הבנתי: כל אחד נמצא כאן מסיבה: בשביל להבין, בשביל לשחרר, בשביל לעשות.
אם לא הצלחתי לעשות משהו בחיי, אעשה זאת במותי. המוות חייב לי טובה. אתה יודע.

לכל אורך חייהם חלמו וורן פיבודי ואשתו לטייל בעולם, אך לא הספיקו להגשים את חלומם. תחילה הם חיו למען ילדיהם, ואז, לאחר מחלה ממושכת, אשתו של מר פיבודי נפטרה. וורן מתאבל על אובדן אהובתו ולבסוף מחליט לצאת למסע עבור שניהם, אך בתחנת הרכבת הוא עצמו מת בפתאומיות. אותו הרגע מסמן את תחילת הרפתקאותיו בבית הקברות העירוני, שבו הוא פוגש נפשות אחרות שבדיוק כמוהו אינן מוכנות להאמין שככה זה נגמר. פיבודי אט־אט מוצא ידידים ומנסה למצוא פתרון עבור כל מי שנתקע בעולמם של החיים.