אֶתְמוֹל בִּיקַּרְתִּי אֶת סָבְתָא יָעֵל,
רָצִיתִי מְאוֹד לִפְגּוֹשׁ שָׁם אֶת דּוֹד אַרְבֵּל.
אֶת הַדּוֹד לֹא פָּגַשְׁתִּי,
אֲבָל בְּלִיבִּי אוֹתוֹ הִרְגַּשְׁתִּי.
חִיַּיכְתִּי לַשָּׁמַיִם, חִיפַּשְׂתִּי אֶת אַרְבֵּל
וּמִי יוֹדֵעַ? אוּלַי גַּם הוּא חִיֵּיךְ אֵלַיי וְהִסְתַּכֵּל?

כשגיבור הספר, ילד צעיר, נוסע לסבתו, הוא בטוח שדוד ארבל יחכה לו שם. כשהוא מגלה שהמפגש אינו פשוט כפי שחשב, הוא יוצא למסע של רעיונות ושל תקוות.
"כשרציתי לפגוש את דוד ארבל" הוא סיפור עדין, מרגש ונוגע ללב על הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין מי שהלך לבין מי שנשאר להתגעגע, לזכור ולאהוב.

עינב רייך ברקן, נשואה לאלעד ואימא לאלה וליובל, היא מטפלת המלווה אנשים בכל הגילים בתהליכי התמודדות עם משברים, אובדן, טראומה ושינויי חיים. לצד עבודתה הפרטנית, היא מנחה קבוצות תמיכה המתמחות בעיבוד הטראומה והאובדן. עינב חוותה שכול אישי עם נפילת אחיה, ארבל רייך ז"ל, בקרב ברצועת עזה בשנת 2007.