“אין כניסה״. השלט היה מונח בדיוק מופתי בכניסה ללב שלך, בצירוף תמונה שממחישה את האמרה. לא היה אפשר לפספס אותו.
״אין כניסה?״ שאלתי בתמימות.
״אין, הכול בפנים נשרף לפני כמה שנים, אין לך בשביל מה להיכנס, הכול שם הרוס. תיזהרי שלא תיהרסי שם בעצמך״.
ידעתי שאני לא אמורה להיכנס לשם, אבל רציתי לנסות. פסעתי מתחת לשלט שהיה כפול מהגובה שלי ונכנסתי. הדבר הראשון שראיתי אחרי כל ההרס והבלגן הן דמעות, קצת דם ותקווה.
התקדמתי לי לאט בין שברי הזכוכיות שהיו מונחים על הרצפה. ״רואים שלא נכנסו לפה הרבה זמן״, אמרתי לעצמי בקול. יצאתי החוצה וחזרתי עם חומרי ניקוי. התחלתי לנקות את השברים, לצבוע את החומות, ולטאטא את האבק. הייתה לי תקווה שהלב הזה יחזור שוב לעבוד. כמו בהתחלה. נחתכתי מכל הרסיסים שהיו שם, אבל זה לא עצר אותי, הייתי נחושה להצליח לתקן אותך. הבנתי שייקח לי יותר זמן משחשבתי, המצב פה באמת נורא. ואני רק אחת. אז עצרתי לי לנוח לכמה ימים. לקחתי לי חופשה בתוך הלב השבור שלך.

כשהראש והלב נפגשים הוא ספרה הראשון של שיר טרן, ילידת שנת 1996, פרמדיקית במקצועה, והיא מאגדת בתוכו אוסף של טקסטים וסיפורים קצרים, שכתבה בהשראת רגעים מחייה.

בואו לצלול אל מעמקי ליבה, ותגלו שלא משנה בני כמה אתם, או מה אתם עוברים עכשיו בחייכם בכל מקרה תוכלו להזדהות עם המילים הכתובות בספר זה שחור על גבי לבן.
בואו לגלות מה בעצם קורה כשהראש והלב נפגשים.