“עולמות מצטלבים אין ספור פעמים, לרגע אחד”… “ומה עושים כשהרגע נגמר?” “ממשיכים ועוברים אל הרגע הבא”, אמר ה’כמעט’ לאהבה. איך אפשר לכתוב תקציר למשהו לא גמור,למשהו שהוא רק כמעט; כמעט מפגש, כמעט מבט, כמעט מגע, כמעט רגש, כמעט מקום להניח בו את הראש, כמעט אהבה. איך בכל פעם כשכמעט נגמר אנחנו חושבים שהבנו הכל. וכשמגיע כמעט אחר הוא טורף את כל הקלפים משאיר בידינו שאלות בלבד. אין לי תשובות לשאלות עליהן לא קיבלתי מענה, אלא רק נחת להעניק למי שחש שהמילים מעולם לא היטיבו לתאר אותו, לזה שהמשפט אינו מצליח להכיל אותו, לאלו שעדיין מחפשים.