סיפור זה נפרש על פני 31 שנים. הייתי נערה בת 19, פגשתי גבר שבו התאהבתי נואשות והוא הפך להיות כל עולמי. והנה בא הרעם הנורא שהכה בי כמו ברק: התברר שאהובי נשוי ואב לשני ילדים.
עשיתי הכול כדי לנתק את הקשר, ברחתי מהכול, הלכתי רחוק, מאום לא עזר והכול חזר. היינו מספר שנים יחד והמצב רק החמיר, אהבתנו התעצמה מיום ליום. וכך הגיע הרגע שבו אי אפשר היה עוד להמשיך, לא רציתי ולא הרשיתי שיעזוב את ביתו וילדיו, החזרתי אותו אליהם, למרות רצונו ורצוני.
המחיר היה כבד מנשוא. מאז ועד היום לא היה איש שימלא את מקומו בחיי, למרות כל הניסיונות והיו רבים-רבים! חיי הפכו למסכת ייאוש, דיכאון וייסורים למשך עשרות שנים. על כן שיריי וכתיבתי דומים ועקביים.
זה מה שחשתי וזה מה שכתבתי לאורך השנים. אני בת חמישים, רווקה ללא ילדים. את הכול תקראו בפרוזה ובשירים.