יומנו של איש הוא ספר חשוף ואמיתי על מה שבדרך כלל אנחנו מעדיפים להסתיר.
שנים הסתובבתי עם שק רגשות על הגב – חלקם אפילו לא שלי – ולא ידעתי לקרוא להם בשם. רק ידעתי שהם שם: לפעמים שותקים, לפעמים צורחים. עד שלמדתי את האמת הפשוטה – להרגיש זה לא פגם, לא חולשה, לא חולי. זו המהות האנושית שלנו, זה מה שמזכיר לנו שאנחנו חיים.
זה אינו ספר על גיבור מהאגדות עם שריון נוצץ או חרב מבריקה. זהו ספר על איש שנלחם במלחמות שקטות, נסתרות, כאלה המתנהלות מתחת לעור. על מי שקם בכל בוקר ובוחר לראות את הטוב – גם כשהחושך מציף, גם כשהכאב מהדהד, גם כשהלב שואל שאלות שאין להן תשובות. גם אז הוא לא מרים ידיים. כי אם יש אמת אחת שלמד, היא שהחיים הם זכות, לא חובה.
הספר מחולק ל־12 אפיזודות – שירים, שמות, קשרים בין־דוריים, רגשות, בריחה והצלה. כל פרק נכתב בכנות נדירה ובשפה יומיומית קרובה ללב, נוגע בנושאים שרבים שותקים עליהם: בדידות, שבר, רוך ואור.
ישראל חיים רוזנבלט, בן 49 וחצי, מזמין אתכם להצטרף למסע שבו הכאב והיופי שזורים זה בזה. מסע שמזכיר לנו שכל צעד הוא בחירה – לבחור בחיים מתוך מחשבה, ולגלות מחדש את האנושי שבכולנו.