מה קורה כשמסירים את "המסכות", כשהלב מדבר בלי פילטרים ובלי מעצורים, כשהכאב פתאום לא מתנצל, ומקבל ומבין שהעולם סביבו השתנה? המסע להיות אנושי בעולם שדורש רק שלמות והחיים הם התמודדות בצד שברון לב ושמחה, והם חלק מהמסע, והבחירה תמיד צריכה להיות שלך. בלי לנסות לעמוד בציפיות של אחרים, אלא להיות שלם עם מי שאתה ולהגיד "ככה אני וזה בסדר" ופשוט לחבק את עצמך.

ואני רק אדם הוא ספר שחודר מתחת לעור. הוא נכתב עבור כל מי שלפעמים מרגיש אובד עצות, לא מספיק או פשוט אנושי…
אוסף של מחשבות, רגשות וקטעים קטנים שמרכיבים סיפור אחד גדול. זה לא עוד ספר מלא קלישאות. זה לא מדריך של מותר ואסור ואיך לחיות את החיים, אלא סיפורים אמיתיים מהחיים ששזורים כשירה, בין פחדים לתקוות, בין אובדן להתרפקות, בין שבר לאהבה. שמזכירים לנו לעצור לרגע בלי הצגות ובלי להוכיח כלום לאף אחד. זה ספר של החיים בדיוק כמו שהם. ושגם כשאנו מתפרקים עדיין מותר לנו להיות פשוט אדם.

זהו ספרה השני של מחברת הספר, מיטל שלו. הספר, גם נוגע ומשלב בתוכו קטעים רגשיים ותחושות כאב, אובדן והתמודדות חדשה נוכח מציאות שנשברה בבת-אחת לאחר השבעה באוקטובר. ושמספרת על תחושת הטלטלה ושיגרה שחדלה מלהתקיים, לצד בנייה מחדש וקימה מהשברים. והחיים שממשיכים בצל הזיכרון הכואב.