הַסִּיפּוּר מַעֲבִיר אוֹתָנוּ בֵּין תַּחֲנוֹת שׁוֹנוֹת בְּחַיָּיו שֶׁל שְׁטָר הַכֶּסֶף אֶבְיָתָר.
יַחַד אִיתּוֹ אָנוּ חוֹוִים חֲוָויוֹת מְרַתְּקוֹת וְכוּלָּנוּ מִתְרַגְּשִׁים, שְׂמֵחִים, חוֹשְׁשִׁים וּבְעִיקָּר סַקְרָנִים לָדַעַת:
מָה תִּהְיֶה תַּחֲנָתוֹ הַבָּאָה שֶׁל אֶבְיָתָר?
הַאִם יַמְשִׁיךְ הָלְאָה בְּמַסָּעוֹ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם?
אָכֵן, מַסָּע יוֹצֵא דֹּפֶן, שֶׁהוּא בְּעֶצֶם חֵלֶק מִשִּׁגְרַת חַיֵּינוּ.