“לא קל לנווט בעולם הדייטים, ההיכרויות והסקס, אבל בשנה שבה גרתי באמסטרדם היו לי כמה וכמה הזדמנויות להתנסות בכך. מדהים כמה קל להתנשק או לגעת, אבל כמה קשה לומר בכנות מה אני רוצה או מרגישה כשזה קורה. כשלא הצלחתי לדבר, התחלתי לכתוב מכתבים לגברים שהופיעו בחיי. כתבתי להם כל מה שלא הצלחתי להגיד – מה הדליק אותי, מה בלבל אותי,  למה אחד לא יצא לי מהראש שבועות בזמן שמאחר ברחתי אחרי רבע דייט. התוודיתי במכתבים האלה על המחשבות והחוויות הכי כמוסות שלי – מה רציתי במיטה אבל פחדתי לבקש, ממה נבהלתי, ולמה הגבתי למגע מסוים כמו שהגבתי. בעצם, איך הסיפור של כל אחד מהם נראה מהצד שלי.” 

בגילוי לב ובגובה העיניים, הצד שלי פורש בפנינו יומן של חוויות עם גברים שנכנסו לחייה של המספרת ויצאו מהם, אם לתקופות ואם לערב חד־פעמי. היא פונה אליהם במכתבים אישיים ומתארת את החוויות שחלקה איתם כפי שנראו מתוך עיניה, בעודה משתדלת “לפתוח הכול” – בעיקר את הנושאים שבדרך כלל לא מדברים עליהם. לצידה אנו נהנים מן הנעים ומן המרגש, בלי לפסוח על הרגעים הכואבים והמביכים, על אי־ההבנות ועל הקושי והצורך לתקשר סביב מיניות.
מתוך הדפים עולה הרצון לחקור את המיניות, להטיל ספק בנורמות חברתיות ובקשרים קונבנציונליים, לעסוק בכל נושא ולהעלות כל שאלה. הכתיבה הכנה מציגה בפנינו סיטואציות שונות סביב סקס, היכרויות, זוגיות ורומנטיקה. כל מפגש וכל קשר מביאים איתם תובנות ותהיות על מין, על גברים ונשים ועל התקשורת ביניהם. הסיפורים הנפרשים במכתבים מעניקים לגברים הצצה למה שנשים לא אומרות בדרך כלל, ולנשים – את ההרגשה שהן לא לבד בסיפורים שלהן.

אלינה פובולוצקי היא מנהלת מוצר בחברת היי־טק, בת 31 ומתגוררת באמסטרדם כארבע שנים. זהו ספרה הראשון.