עֶרֶב לִפְנֵי כֵן הִתְרַגַּשְׁתִּי מְאוֹד.
אַבָּא סִיֵּם לַעֲשׂוֹת לִי אַמְבַּטְיָה, וַאֲנִי לָבַשְׁתִּי אֶת הַפִּיגָ’מָה הָאֲהוּבָה עָלַי, זוֹ עִם הַכּוֹכָבִים.
בָּחַרְתִּי אֶת הַסֵּפֶר שֶׁתָּמִיד מַצְחִיק אוֹתִי עַל הָאַבָּא שֶׁעוֹשֶׂה בּוּשׁוֹת,
שֶׁאִמָּא תַּקְרִיא לִי לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, וְנִכְנַסְתִּי לַמִּטָּה.
כְּשֶׁאִמָּא סִיְּמָה וְהִנִּיחָה אֶת הַסֵּפֶר בַּצַּד, הִיא הִתְקָרְבָה אֵלַי וְשָׁאֲלָה:
“לִיָּה, אַתְּ זוֹכֶרֶת לְאָן הוֹלְכִים מָחָר?”
“בֶּטַח שֶׁאֲנִי זוֹכֶרֶת, אִמָּא, לַגַּן הֶחָדָשׁ, גַּן סוֹפִי. אֲבָל, אִמָּא,” שָׁאַלְתִּי בְּהִסּוּס,
“אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁיִּהְיוּ עוֹד יְלָדִים חֲדָשִׁים בַּגַּן?”

ליה נכנסת לגן חדש וחשה תחושה מוזרה. אמא מספרת לה שאלו הם הפרפרים שבבטן, ומאותו רגע ליה עוברת מסע של מפגשים חוזרים עם הפרפרים ולומדת כיצד להתמודד איתם באמצעות פזמון פנימי שעוזר לה להתגבר.

עינת שרון אהרונוביץ, אם לשתיים, כלכלנית, תמיד אהבה ליצור ולכתוב. הפרפרים שבבטן, המחבר בעדינות בין חששות, סקרנות והתרגשות, נולד בעקבות מעבר עם משפחתה לקנדה לכמה שנים. הספר נכתב מתוך הזדהות עם אתגר ההסתגלות של ילדים למסגרת חדשה בפרט ולהתחלות חדשות בכלל.