“עמית חשב שאולי היה עדיף אם לא היה ממציא כל כך הרבה דברים או לא היה מבקש מאביו לשלוח את השרטוטים לחברת הצעצועים או אם לא היו מקימים את המעבדה או אם בכלל היה מעדיף לשחק כדורגל או לבנות מגדלי לגו או בובות של דינוזאורים, ולא היה עוסק בשרטוט ובתכנון כלי נשק משוכללים”.

לפעמים ילדים יכולים להפוך עולמות, לשנות סדרים, לעשות דברים שמבוגרים לא מצליחים. עמית, העולה לכיתה ה’, רדף אחרי חלום שלו, החל לחתור להגשמתו, נפל לתסבוכת של חיים ומוות ועשה כל מה שהוא יכול, בעזרת תושייה, יצירתיות ותעוזה, כדי להיחלץ ממנה ולהציל גם את חבריו.

“…ככל שחשב על האירועים, הבין יותר ויותר שלא גורם אחד התחיל אותם, אלא שכל מה שקורה הוא רצף אחד”.

הספר המצאה חטופה נקרא בנשימה עצורה אחת – כי פשוט חייבים לדעת מה קרה בסוף: האם מישהו נותר מאחור? מה נפל בגורל המעבדה שבנו הילדים? מה הקשר בין אריות לעכברים ומי זה סרגיי האמיתי? כיצד אפשר להקשיב לכל מה שמתרחש ובו בזמן לשמוע רק את מה שצריך?

שמואל (שמיל) כהן, קברניט שראשו בשמיים ורגליו על הקרקע, היטיב לייצר עולם עשיר בתוכן, מותח וסוחף. העלילה מתרחשת בחופש הגדול של שנת 1997, כשהסלולרי עדיין לא היה בכל כיס, והאינטרנט היה רק בראשית דרכו. תארו לכם מה זה להצליח, כילד, באותה תקופה.