בְּעוֹדָהּ מְעַלְעֶלֶת, עֵינֶיהָ נִמְשָׁכוֹת לְמוֹדָעָה מְסַקְרֶנֶת הַכְּתוּבָה בְּאוֹתִיּוֹת לְבָנוֹת עַל רֶקַע סָגֹל… בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת כְּמוֹ שְׁנֵי כּוֹכָבִים קְטַנִּים הִיא נִגֶּשֶׁת אֶל אִמָּהּ, מַרְאָה לָהּ אֶת הַמּוֹדָעָה וְאוֹמֶרֶת: "אִמָּא, אֲנִי מַמָּשׁ רוֹצָה לִהְיוֹת פֵיָה. אֲנִי חַיֶּבֶת לְהִתְקַבֵּל".

כְּשֶׁעוֹלָם שָׁלֵם נִרְדָּם, יַלְדָּה אַחַת מִתְעוֹרֶרֶת. מָה הֲיִיתֶן עוֹשׂוֹת לוּ הָיְתָה לָכֵן הִזְדַּמְּנוּת לִהְיוֹת פֵיוֹת? לוּ רֶגַע שֶׁל תְּשׂוּמַת לֵב הָיָה הוֹפֵךְ לְהִזְדַּמְּנוּת לִהְיוֹת חֵלֶק מֵעוֹלַם הָאַגָּדוֹת הַקָּסוּם? לְמִיקָה זֶה קָרָה.

הַסֵּפֶר הַהַרְפַּתְקָה שֶׁל מִיקָה הוּא סִפּוּר מָלֵא דִּמְיוֹן עַל יְלָדוֹת שֶׁחוֹלְמוֹת לִהְיוֹת פֵיוֹת, וּמְגַלּוֹת שֶׁהַדֶּרֶךְ לְשָׁם כְּרוּכָה בַּחֲבֵרוּת, בְּחֶמְלָה וּבֶאֱמוּנָה בְּעַצְמָן. עִם חַבְרוֹתֶיהָ וְעִם יָהלִי, אָחִיהָ הַגָּדוֹל, מִיקָה יוֹצֵאת לְמַסָּע אֶל עוֹלַם הַפֵיוֹת, שֶׁמְּלַמֵּד אוֹתָהּ שֶׁהַבְּחִירָה בַּטּוֹב יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת מְצִיאוּת שְׁלֵמָה, בְּדִיּוּק כְּמוֹ בָּעוֹלָם שֶׁלָּנוּ. הַהַרְפַּתְקָה שֶׁאֵלֶיהָ נִקְלָעוֹת מִיקָה וְחַבְרוֹתֶיהָ חוֹשֶׂפֶת אוֹתָן לְאֶתְגָּרִים אַמִּיצִים וְלִרְגָעִים שֶׁבָּהֶם רַק חֲבֵרוּת אֲמִתִּית יְכוֹלָה לְהָאִיר אֶת הַדֶּרֶךְ.

טוֹנִי כֹּהֵן הִיא אִמָּא שֶׁמַּאֲמִינָה שֶׁעִם דִּמְיוֹן וֶאֱמוּנָה בַּטּוֹב אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ רָחוֹק. זֶה מָה שֶׁמֵּנִיעַ אוֹתָהּ בַּהוֹרוּת וְגַם בַּקַּרְיֶרָה. הַהַרְפַּתְקָה שֶׁל מִיקָה הוּא סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן לְרֵאשִׁית קְרִיאָה, סֵפֶר שֶׁכָּתְבָה מִתּוֹךְ אַהֲבָה, רָצוֹן לְעוֹדֵד הִתְבּוֹנְנוּת וְחֶמְלָה, וּמִתּוֹךְ אֱמוּנָה בְּכוֹחָם שֶׁל יְלָדִים וִילָדוֹת לְשַׁנּוֹת מְצִיאוּת.