דוד נובודבורסקי היה חבר תנועת ״השומר הצעיר״ בוורשה בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה.
דוד עזב את הגטו וחזר אליו שלוש פעמים בכוחות עצמו, על מנת להציל את חבריו, את קרוביו ואת תושבי הגטו. הוא וחבריו הפרטיזנים, שאותם הוא הוביל מיערות וישקוב ללומיינקי, נפלו בקרב שניהלו נגד אזרחים פולנים משתפי פעולה עם הנאצים.
דוד חלם להגשים את הרעיון הציוני, לעלות לארץ ישראל ולהקים יישוב עברי עם חבריו לתנועה, אך המלחמה גדעה את חלומותיו.
ספר זה מתאר את דמותו, את פועלו ואת אישיותו של דוד נובודבורסקי, יליד ורשה שבפולין, בתקופת מלחמת העולם השנייה ובמהלך השואה.
כשהתחלתי לעסוק בסיפורו של דוד נובודבורסקי, לא העליתי על דעתי מה רבים הם הממצאים הקשורים לסיפורו שיש לחושפם, על מנת שניתן יהיה להבין ולדעת מה עלה בגורלו של אותו אדם ובגורלם של אותם אנשים ששהו במחיצתו ושלחמו לצידו לאורך כל אותה תקופה. החל מפעילותם בגטו ורשה, דרך המרד בגטו והלחימה ביערות כפרטיזנים ועד הקרב האחרון שהתחולל בעיירה דוברובה (Dabrowa), שבה מצא דוד את מותו.

איל פרידמן־מירב, מחבר הספר, יליד שנת 1964, בן קיבוץ עין החורש, קצין בדרגת סא״ל (מיל׳), מדריך מסעות נוער לפולין משנת 2008. שימש כמנהל אגף הביטחון במשרד החינוך במשך 11 שנה. כיום עוסק בעיקר בפעילות חינוכית וערכית לבני נוער במסגרת הפורמלית והבלתי פורמלית.