מול הראי ניצב אדם
את עיניו איני מכיר
מבטו זר כדם.
מכאוביו הם חיי,
קרבותיו – נצחונותיי
מלחמתו – תבוסתי.
הבדידות, היא חברו
ואני – האויב שמולו,
אומרים שבחיים הכל חולף,
אך החיים,
החיים חולפים לפני הכל.