בשישי לשישי
"תחושה של גאווה ושל אחריות גדולה הציפה מייד את כולנו. לכל אחד מאיתנו, הבנים, התנפח החזה כאילו בחרו בנו לטוס בחללית לירח. ולבנות? הבנות כנראה נשארו על כדור הארץ".
"למרות שהיינו קבוצת “צפלונים” שנוסעים באוטובוסים בהנחת נוער – בסך הכול ילדים בני עשר – בן רגע הרגשנו בוגרים ושנתפוס את חורשי רעתנו".
"הגענו לגשר, גשר מיוחד מאוד. עבורי זו הייתה נקודת מוצא להרבה התחלות ועולמות שילוו אותי בהמשך".
ואֵילוּ עולמות אלו היו…
סיפור אישי ואנושי, הספר ממוקד מטרה ותחילתו אינה מעידה כלל על סופו ועל השתלשלות הדברים החזקים שבאים לידי ביטוי בספר, הכתיבה היא ישירה ועניינית.
Build & Design: NIV Publishing © All Rights Reserved.
