יֵשׁ מָלֵא רַעַשׁ
מִחוּץ לַבַּיִת
בְּתוֹךְ הַבַּיִת
בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ

וַאֲנִי כְּמוֹ קְלִפָּה
לֹא עָבָה בִּמְיֻחָד
מְנַסָּה לְהַחְזִיק
אֶת הָעוֹצְמוֹת

וְנִשְׁבֶּרֶת
וְצוֹעֶקֶת
וְיוֹצֶרֶת רַעַשׁ
בְּעַצְמִי

מִתְפַּלֶּלֶת לְשֶׁקֶט
שֶׁיָּבוֹא
מִתּוֹכִי.

זהבה אסיאג, אימא של אלמה בת השלוש וחצי, אוהבת את הים ואת הטבע. בזמנה הפנוי לומדת לנגן בפסנתר ונהנית מכתיבה. בהכשרתה היא פסיכולוגית חינוכית ועובדת בשירות הפסיכולוגי־חינוכי ב־מ.א. שדות נגב, ובקליניקה פרטית בבאר שבע. מתגוררת בעיר אופקים ועובדת כרכזת קלינית במרכז חוסן בעיר. חברת מערכת בגיליון פסיכואקטואליה ועורכת את "עמדת קריאה". זהבה כותבת למגירה במשך שנים, וספר השירה בנשמתי הוא ספרה הראשון שרואה אור.