כלה שנסחרת כמו אבטיח בבזאר פרסי ומובלת לחופה סוערת עם סוחר פחמים, משפחה שמגיעה לצלמניה כדי לנצור רגע קטן של אושר בשחור-לבן, ואם חסרת כול שנאלצת להשאיר את בתה הקטנה מאחור ועולה על אוטובוס לאספהאן למסע מייאש בין סמטאות אפופות עשן נרגילות וריח מתקתק של אופיום – אלו הן כמה מגיבורי הסיפורים המובאים בספר מלא אהבת אדם זה.
יפה גואטה עלתה מאיראן בגיל שבע, ומאז היא, אוצרת בליבה ובמגירותיה מראות, צלילים וריחות מארץ רחוקה. בגיל 70, סבתא לשישה, מעיזה יפה לפותחם בספר הביכורים שלה. איתם היא שוזרת את סיפורי האנשים קשי-היום הנקרים בדרכה בנסיעותיה היומיומיות באוטובוס תל-אביבי כפי שהם נשקפים מעיניה הרגישות, אשר כבר בגיל 12, כשעבדה בבית החרושת לטוויית צמר, השכילו להתבונן בחמלה בכל אדם באשר הוא וממשיכות כך גם היום בעיסוקה כסייעת לילדים בעלי צרכים מיוחדים.