הֲיִי יָפָה, רַעְיָתִי, הֲיִי יָפָה,
הֶחָלָל מָלָא גַּעְגּוּעַ.
רֵיחַ אֳרָנִים צַח, קָפוּא וְחָרִיף,
הַיָּרֹק שׁוּב מַבִּיט
בֵּין שִׁבְרֵי הַלָּבָן שֶׁל אֶתְמוֹל…
*
אהבה… זה כל הסיפור או לפחות רובו. האהבה מרימה אותנו, מורידה אותנו, משחקת איתנו… אהבה רומנטית, אהבה בין הורה לילדיו, בין חברים טובים, בין קרובי משפחה, בין אדם לאדם… אהבה זו הנאה עמוקה שאין קץ לה. לעיתים מכאיבה היא אין קץ, אך תמיד אנו משתוקקים לה, מחפשים אחריה, זקוקים לה ולריגוש האינסופי האופף אותה ואותנו בהולכנו בנבכי הזמן, בין חגוויו ובמשעוליו הנסתרים, שוחים לעיתים לצד תנינו של קפטן הוק הנמלט ממנו באימה.
ספר זה מוקדש לה בכל מאודו. לה ולכם, ובעצם לנו, לכולנו, יציריה.
*
דניאל גיסר, תלמיד נצחי למדעי חייו, נולד למרגלות הכרמל וספג את נופי השמיים, האדמה וההרים המחברים ביניהם. גם בבאר שבע בה גדל ספג את ריח המדבר ואת תחושת השמש החמה, המכה בעוז בכבישים לוהטים לעת קיץ. אף שסיים לימודי מתמטיקה והוא עובד במחשבים, לא שכח מעולם את ריחותיה של האדמה לאחר הגשם, את מגעה ואת טעמיה, את תחושתה המלטפת, העורגת לנשמת כל חי, ואת כל מה שלא שכח, הוא טורח ועמל לצייר על הבד ולכתוב בשירים ובסיפורים. והתוצאה? הרי היא לפניכם, בדפיו של ספר דל זה, על שיריו, סיפוריו וציוריו, משתוקקת למבטיכם, משתוקקת לגעת בליבכם, להישטף בדמעה זכה, ולו אחת, מעיניכם…