בקובץ המחזות, "האיש השפוי" ו-"אמת ושקר", המחבר צולל אל מעמקי התודעה האנושית ומערכות היחסים המורכבות.

האיש השפוי מספר את סיפורו של אדי, אדם היוצא למסע שחרור מחייו השגרתיים, בניסיון להביא עימו בשורה החורגת מהבנאליות של העולם. הוא ניצב מול שני ג'נטלמנים אניגמטיים, פורש בפניהם את מחשבותיו המפוזרות בניסיון נואש להיות מובן. בעודם מתווכחים על המשמעות שמאחורי דבריו הקטועים של אדי, הוא עומד על סף התמוטטות, עד שאהובתו משכבר הימים מתערבת ומחזירה אותו אליה. המחזה מותיר את הצופה תוהה האם אדי באמת שפוי, ומהי שפיות בכלל במציאות הכאוטית בה כולנו חיים.
במרכז המחזה אמת ושקר, ישנו זוג המתמודד עם חיים שלמים של טראומה לא מדוברת ואמיתות מודחקות. מערכת היחסים שלהם היא שדה קרב של כאב נסתר וניסיונות נואשים להתחבר. המחזה בוחן את השאלה המטרידה: האם מערכת יחסים יכולה לשרוד את הצלקות של עבר טראומטי, או שמא האמת היא צעד הכרחי לקראת ריפוי? כשהזוג מתעמת עם עברו וזה עם זה, הגבולות בין חופש לעבדות, אמת ושקר, מיטשטשים ומשתנים, וחשיפת האמת היא הריפוי לקרבה ואהבה.
שני המחזות הם חקירה מעמיקה של החיפוש האנושי אחר גאולה, אהבה וזהות. הדמויות נמצאות במצב תמידי של חיפוש – אחר משמעות, אחר קשר, אחר תִּקְוָה. גם לנוכח חוסר ודאות ותקשורת לקויה, הם נאחזים באהבה ככוכב הצפון שלהם. מחזות אלה מזכירים לנו שהמסע חשוב לא פחות מהיעד, וכי ניתן למצוא תִּקְוָה גם ברגעים האפלים ביותר.

גדעון לפיד, יליד 1942, מחזאי ופסיכולוג חינוכי, תושב רמת השרון. עוד יצאו לאור בהוצאת "ספרי ניב", המחזות הבאים: "הפולשים", "במה של וידוי", "השורדים" (2021).
בהוצאת גוונים יצאו המחזות הבאים: "משחק מטורף", "סוף הניגון", "קול קורא מעבר לדלת" (2007). "חוזה עם השטן", "המעגל האנושי", "שעת אמת" (2011). "המסכה", "המפלט", "הנרדף" (2016).