זֶה הָיָה הַדְּרָקוֹן הָאַכְזָר, שֶׁעָלָיו סִפְּרוּ סִפּוּרִים נוֹרָאִיִּים בְּכָל הָעוֹלָם. זֶה הַדְּרָקוֹן שֶׁשּׂוֹרֵף וּבוֹלֵעַ הַכֹּל, וְיוֹתֵר מִכֹּל, הוּא אוֹהֵב יְלָדִים קְטַנִּים, כְּמוֹ חֲטִיפִים לֶאֱכֹל.
הוּא הָיָה שָׁחֹר כְּפֶחָם, כְּנָפָיו הָיוּ אֲדֻמּוֹת כְּמוֹ אֵשׁ, עֵינָיו הַכְּתֻמּוֹת זָהֲרוּ, זְנָבוֹ הָאָרֹךְ הָיָה מָלֵא חִדּוּדִים, פִּיו הָעֲנָק הָיָה מְעֻטָּר שִׁנַּיִם חַדּוֹת מַפְחִידוֹת נוֹרָא וּלְשׁוֹנוֹ כְּשׁוֹט הִצְלִיפָה. הוּא פָּתַח אֶת פִּיו וְשִׁחְרֵר לֶהָבָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה לַשָּׁמַיִם, עַד שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נֶעֶלְמָה מֵאֲחוֹרֵי עָנָן.
“אֲנִי רָעֵב!” הוּא שָׁאַג, “אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱכֹל הַכֹּל!!!”

על הספר:
זהו ספר ילדים הכתוב כאגדה ממש כמו פעם. גיבורת הספר, ילדה בשם אילי, שלא מסכימה להשלים עם רוע הגזרה וקוראת תיגר על חולשת המבוגרים אל מול הדרקון הנורא. אילי מלמדת אותנו שיעור חשוב על ההבדל בין קורבן למנהיג, על ניהול הפחד, שחשוב להכניס הכל לפרופורציות ושחוכמה וקור רוח יכולים לנצח אפילו דרקון אכזר.

יניב שמעציון, אב לאילי ונועם, עוד כשהיו תינוקות היה מקריא להם בכל ערב סיפור. לעיתים המציא סיפורים, לפעמים הם היו מצחיקים ולפעמים מפחידים. מילים הן סוג של קסם, כשמחברים אותן נכון אפשר ליצור עולמות חדשים, תובנות וריגושים.
הקסם כבר התחיל כשקראתם את התקציר.