כל סופר (ואתם יכולים לבדוק אותנו!), זוכר שלושה תאריכים חשובים בחייו: יום ההולדת, היום בו הוא התחיל לכתוב את הספר והיום שבו הספר הושק ויצא לאור!

בשלב זה, ידועים לכם רק שני תאריכים – יום הולדתכם והיום שבו החלטתם לבטא עצמכם באמצעות מילים ולכתוב ספר. וצירוף התאריך השלישי אל ה”פודיום” ? הוא מותנה בכמה דברים: סיום עבודה על כתב היד, העברתו לעורכים מקצועיים וכמובן – הוצאת הספר לאור!

אנחנו מבקשים לשתף אתכם ב-6 דברים חשובים (וסופר מעניינים!) שעליכם לדעת על שלב העריכה.

אז אילו עריכות נדרשות לכל כתב יד, מתי מבצעים כל אחת מהעריכות והאם ישנם סופרים שיש להם “פטור” מעריכה? 

1.כתב יד אחד, שני סוגים שונים של עריכות

פעמים רבות אנו נשאלים על ידי סופרים: “תוכלו לתאר לי במילה אחת מהי עריכה?”. התשובה שלנו, המשקפת בצורה הטובה ביותר את תפקיד ותכלית העריכה היא “ליטוש”.

כתב היד שלכם הוא יהלום, אך חסר לו דבר אחד בכדי לזהור – פעולת ליטוש יסודית ומקצועית.

למעשה, ישנן שתי פעולות ליטוש שונות המבוצעות על ידי שני עורכים שונים: 

• עורך ספרותי 
• עורך לשוני

תפקידו של כל אחד מהעורכים שונה לחלוטין. מכאן, שעל כל עורך להחזיק בהכשרות רלוונטיות ולהצטיין בכישורים ספציפיים.

העריכה הספרותית תקדים תמיד (!) את העריכה הלשונית, כאשר זו הלשונית קצרה משמעותית מזו הספרותית.

רק לאחר שהליטוש של העורך הספרותי יאושר על ידיכם, ניתן יהיה להפקיד את כתב היד בידיו של העורך הלשוני. 

2.עריכה עושים לכתב יד שלם, לא לפרקים בודדים

“כתבתי כבר שלושה פרקים, למה שלא אעביר אותם לעריכה? אני רוצה לייעל את תהליכי העבודה על כתב היד!” – נשמע לכם מוכר?

לא אחת, אנו נשאלים אם ניתן לבצע עריכה לפרקים בודדים, וזאת עוד לפני שמסיימים את העבודה על כתב היד.

התשובה? לא כמובן. עריכה (כלומר, ליטוש), ניתן לבצע רק לאחר שכתב היד הושלם על ידי המחבר. עריכה (ספרותית או לשונית) לפרקים בודדים חסרת תכלית, ואין בה כל טעם. 

3.גם ג’יי קיי רולינג לא ערכה את הספרים שלה

רק סופרים בתחילת דרכם זקוקים לעורכים, וסופרים החתומים על רבי מכר לא צריכים אותם? טעות!

כל סופר – לא משנה כמה שנים הוא כותב, כמה ספרים הוא הוציא לאור ועל כמה רבי מכר הוא חתום, חייב להעביר את כתב היד שלו בשתי העריכות – הספרותית והלשונית. 

העמדה שלכם, כסופרים, לא באמת מאפשרת לכם לזהות כל טעות/אי דיוק/סתירות בעלילה. מאחר שאתם חיים בעולם שיצרתם, קשה עד בלתי אפשרי לאמץ נקודת מבט אובייקטיבית, ולבחון את אמינות ועקביות העלילה.

כנ”ל לגבי טעויות לשוניות ותרומתו של העורך הלשוני ל”ניקיון הטקסט”.

ישנן המון טעויות לשוניות שהמחברים כלל לא מודעים להן, בין היתר מאחר שאלו נפוצות בשיח היום יומי. לדוגמא:

• “מאחר ו…” במקום “מאחר ש…”
• “היא רכשה משקפיים יפות…” במקום “היא רכשה משקפיים יפים…”
• “יחד עם זאת” במקום “עם זאת” ועוד…

4.איך מתבצעת העריכה הספרותית בפועל?

יצא לכם לתהות איך נראה בפועל תהליך העבודה המשותף בין עורך ומחבר? אנו שמחים להעניק לכם הצצה למה שצפוי לכם.

כאמור, העורך הראשון מולו תעבדו יהיה העורך הספרותי. בשלב הראשון, העורך יקרא את כתב היד שלכם מתחילתו ועד סופו כאילו שהיה ספר שרכש.

בשלב השני, יקרא את כתב היד כאשר הפעם ישודרג מעמדו – מקורא “פאסיבי” לעורך “אקטיבי”, שחווה דעה ומעניק פרשנות אישית.

בהתאם לאלו, תקבע מידת “הליטוש” הנדרשת. 

הקריאה השנייה תהיה דרך משקפיים בוחנים, כאשר מטרתו של העורך היא לעקוב אחר התפתחות העלילה והדמויות, ולהבטיח רצף נכון, הרמוני ואמין (!).

בין הדברים להם יעניק העורך תשומת לב:

• הזמנים בעלילה – האם הזמנים המצוינים עוקבים ונכונים? לדוגמא: פרק 3 מתאר סיטואציה של ארוחת שישי משפחתית, כאשר בהמשך הפרק מצוין “באותו יום שבת לא דמיינתי לעצמי…”. דוגמא נוספת: הגיבור מאחר לעבודה בשעה ומגיע רק ב- 10:00. בהמשך, הוא מתאר את השיחה עם הבוס שנערכת בשעה 9:40.
• אפיון הגיבור – האם דמות הגיבור “מורגשת”? האם ניתן לדמיין את קולו, מראהו ואופיו מתיאורי המחבר? פעמים רבות כן, אך במקרים מסוימים הגיבור “שקוף” ונדרשת החצנה של דמותו באמצעות שלל תיאורים.
• מסע הגיבור – עד כמה המסע והמוטיבציות של הגיבור מצליחים לעבור דרך הטקסט? האם כוונותיו של המחבר מובנות ושקופות לקורא? 
• אמינות – העלילה חייבת להיות אמינה, ולהעניק לקורא את התחושה כי כל מה שמתחרש – הגיוני. לדוגמא: במידה שדמות הגיבור שלכם נכשלת כרונית בראיונות עבודה, יהיה מאד לא אמין אם “כך פתאום” תעבור ארבעה מיונים קשים למשרה נחשקת בחברה מבוקשת. קו עלילה אמין חיוני לחוויית הקריאה וחיבור הקורא לעולם שיצרתם.
• מבנה העלילה והפרקים – עורך ספרותי יוכל לקבוע כי פסקאות שונות בתוך פרק ספציפי אינן מופיעות בסדר הנכון להן. כלומר, יתכן כי העורך “יפרק” את הפרקים ו”ירכיב” אותם מחדש למען היווצרות “שלם”.  
• חזרתיות – אתם נוטים להשתמש באותם התיאורים לאותן הדמויות? ישנן פסקאות זהות/דומות בפרקים שונים בספר? תפקידו של העורך הספרותי (בין היתר), לאתר “חזרתיות” וגם להציע ניסוחים חדשים. 
• מבנה העלילה – האם העלילה נשענת על מבנה ספרותי “נכון” של בעיה ופתרון? במידה שלא, האם המבנה שנבחר על ידי הסופר מחמיא לעלילה או פוגע במרקמה? 

5.אתם יכולים לערוך את העורך

כלומר, לא ממש לערוך אותו. עם סיום העריכה, העורך הספרותי ישלח אליכם קובץ עם מעקב אחר שינויים, כך שתוכלו לקרוא את הערותיו / הצעותיו הספרותיות.

כלומר, העורך לא משנה על דעת עצמו שום דבר, אלא משתף אתכם ב”אבחון ספרותי” שהוא ביצע לכתב היד.

ההחלטה אם לאמץ או לדחות את ההמלצות – אך ורק שלכם. חשוב להדגיש: את המלצותיו של העורך הספרותי לא תהיו חייבים לקבל (שכן מרבית העריכה לא נשענת על חוקים וכללים, אלא על פרשנות אישית), אך את אלו של העורך הלשוני – בהכרח כן. 

6.ואיך מתבצעת העריכה הלשונית?

עריכה לשונית נחשבת “האחות הקטנה” של העריכה הספרותית. בעוד עריכה ספרותית דורשת נקודת מבט ביקורתית וגישה ייחודית, העריכה הלשונית נשענת על סט של חוקים ידועים מראש.

כלומר, העבודה בהרבה יותר טכנית. עם זאת, שלא תטעו לרגע: עורך לשוני חייב להיות סופר-מקצועי, להעניק תשומת לב לכל נקודה ופסיק, “לחפש בעיניו טעויות” (ממש לנסות לצוד אותן) ובמקרים מסוימים אף להציע מילים/ניסוחים חדשים – מדויקים יותר ונכונים יותר. 

לרוב, העריכה הלשונית תתבצע בשני סבבים לפחות: 

• בסבב הראשון העורך “ינקה” את כל הטעויות הנראות לעין. לדוגמא: “השליח התעקב…” במקום “השליח התעכב…”, “תהיתי לעצמי מה עם הייתי הולכת…” במקום “תהיתי לעצמי מה אם הייתי הולכת…” ועוד.
• בסבב העריכה השני יתאמץ העורך הלשוני לצוד טעויות נוספות, כאלו ששגורות בשיח היום יומי (ולכן קשה יותר לאתרן).

  המטרה: לנקות את הטקסט כך שיהיה מבריק ונקי מטעויות לשון והקלדה.

אנחנו ב”ספרי ניב” מספקים תחת קורת גג אחת מגוון רחב של שירותים מקצועיים, לרבות עריכה והגהה.

סיימתם לכתוב את כתב היד שלכם? אתם מוכנים לשלב הבא: עריכה ספרותית ולשונית! למידע נוסף או תיאום פגישה, התקשרו כעת – *3948